הקורונה יצרה גלי הלם חברתיים שניכרים מאד בחתך האוכלוסייה הכי עדין ופגיע – ילדים ובני נוער. איך אפשר לעזור להם?

גלי הקורונה, הסגרים, הלימודים בזום, ההתנתקות, יצרו גלי הלם חברתיים שניכרים מאד בחתך האוכלוסייה הכי עדין ופגיע – ילדים ובני נוער.

רבים מאוד לא מצליחים להכיל את השינויים החדים והקיצוניים שעוברים על העולם כולו בכלל ועל עולמם שלהם בפרט

ההסתגרות וההתבודדות, התחושה שהדברים אינם כתמול שלשום, שחדוות החיים נעצרה, שפריחת הנעורים קפאה, שכישורי האינטראקציה החברתית נעלמו, שקשה ליזום, לא בא לקום בבוקר, בית הספר מוחרם, תנועת הנוער כבר לא אטרקטיבית, החוגים לא מעניינים, כל התופעות האלה, שבעבר היו חריגות ויוצאות דופן, הפכו עכשיו לנחלת הכלל והן נפוצות ושכיחות מאד.

גם תחושת חוסר הוודאות ביחס לבואו של גל נוסף, לא מוסיפה לעניין, וקייטנות הקיץ, שהיו סיבה לציפייה, כיף, התפרקות ושמחה גדולה – פתאום אין בהן שום דבר מיוחד.

הניתוקים באורחות החיים שכפתה עלינו הקורונה והלימודים בזום פגמו ברצף ההתפתחות של כישורי החיים וכישורים חברתיים והם החריפו משמעותית את חוסר הבטחון שקשור לאינטראקציות חברתיות.

מניסיוננו, חשוב לטפל במצב הזה מיידית כי ככל שעובר הזמן ללא אינטראקציות חברתיות, גדל הפער בין אלה שנמצאים בהן וממשיכים לפתח את כישורי היסוד האלה לבין אלה שנמנעים.

הפער הזה מעצים את תחושת חוסר הבטחון שמעצים את ההימנעות וכך מוצאים עצמם הילדים והנערים בלופ אינסופי שיוצר קיר תקשורתי שדרכו קשה מאד לעבור

form background

תנאי שימוש